משמעותו של הקשר המיוחד שבין אנשים לבעלי חיים והשפעתו החיובית בזמני משבר
בשביעי באוקטובר מדינת ישראל ספגה מכה קשה, שהותירה אלפי אזרחים עקורים מבתיהם, מוכי יגון וצער, ותושבי מדינה שלמה השרויים במתח מתמיד, וחרדים לגורלם. בתוך התופת הזאת ראינו אנשים ונשים, אמיצים ואמיצות, שעושים הכל, לפעמים ממש מסכנים את עצמם, כדי לעזור ולהציל בעלי חיים. חשבתם פעם למה הם עושים את זה?
אנשים ובעלי חיים קשורים זה לזה בעתות שלום, בזמני משבר כמו מלחמה או אסון טבע, וגם בתקופת ההחלמה והחזרה לשגרה. אני רוצה לספר לכם על הקשרים האלו, על הדרכים בהם בני אדם שומרים על בעלי החיים, וגם על הדרכים בהם בעלי החיים שומרים עלינו.
ראשית, בעלי חיים הם חשובים בפני עצמם. כמונו הם סובלים מרעב, צמא, בדידות וצער. בעלי חיים רבים נפגעו במהלך מתקפת החמאס על יישובי העוטף – ביניהם חיות בית וגם חיות בר. בנוסף, בעלי חיים בכל רחבי הארץ חשופים למתקפות טילים ולפחד והמתח המתלווה אליהן.
מעבר לכך, לאנשים רבים יש קשר חזק מאוד לבעלי החיים שסביבם. חיות בית רבות נחשבות ממש חלק מהמשפחה. ביותר ממחצית משקי הבית בעולם, בני האדם חולקים את חייהם עם בעלי חיים. בעתות שגרה בעלי החיים הללו מספקים נחמה וחברות ואנחנו מגלים כלפיהם אהבה ואכפתיות. אנחנו קונים להם צעצועים כדי שלא ישעמם להם, לוקחים אותם לווטרינרים כשהם חולים, וגם סועדים אותם לעת זקנה.
בתקופות פחות טובות למשל באסונות טבע, במגיפות ובזמנים של קונפליקטים ומלחמות, מחקרים מראים שקשר קרוב עם בעלי חיים יכולה להשפיע על האופן שבו בני אדם מגיבים ומתאוששים. הוכח מחקרית שקשרים קרובים עם בעלי חיים מסייעים בהפחתת גורמי לחץ וחרדה, תורמים לבריאות הנפשית, להתאוששות לאחר משברים, ולחידוש הכוח הפנימי והרצון להמשיך בחיים.
יצא לכם לראות ברשתות החברתיות פוסטים על הכלבה ג׳אמפי מכיסופים? בתוך התופת של השבעה באוקטובר, כשמחבלים חדרו לקיבוץ שלהם ורצחו את אב המשפחה, האם ובנותיה הצליחו לברוח אבל ג'אמפי נשארה מאחור. אם המשפחה, אפילו אחרי כל מה שעברה, פרסמה והפיצה את תמונתה של ג׳אמפי כדי לנסות למצוא אותה ולהחזיר אותה לחיק המשפחה. לאחר שלושה שבועות של חיפושים, ג׳אמפי נמצאה, הושבה למשפחתה האוהבת ועזרה להכניס קצת אופטימיות ונחמה בתקופה הקשה שעוברת עליה.
גם הכלבה בובה הפכה לכוכבת רשת לאחרונה. אבי המשפחה שלה, השוטר, איבד את חייו בהגנה על נערים ונערות מהמסיבה ברעים. אם המשפחה פרסמה את תמונתה של בובה ישנה עם הילד שי, בן שבע וחצי, וסיפרה שבובה היא היחידה שמצליחה להעלות חיוך על פניו, ושרק בזכותה הוא מצליח להירדם.
עבור המשפחות האלו, ועבור רבים אחרים, השהות לצד בעלי חיים מספקת נחמה, רוגע ואהבה ללא תנאי. מעבר לכך, הגשת עזרה לבעלי חיים במצוקה, דווקא בתקופות של משבר, מחזקת את המשמעות של היותנו אנושיים ומאפשרת לנו למלא את הצורך להגן על אלה הפגיעים ביותר. מחקרים מראים כי המסוגלות העצמית, הקובעת את יכולתו הנתפסת של אדם להתמודד ביעילות עם אתגרים, הייתה גבוהה משמעותית אצל אנשים שבבתיהם התגוררו בעלי חיים. בנוסף, בעלי חיים עוזרים גם במצבים של בידוד חברתי. למשל מחקרים על יחסי אדם-חיה בתקופת הקורונה, מצאו שבני אדם שיצאו לטיולים רגליים עם כלביהם נהנו מרווחה נפשית גבוהה יותר ומרגשות חיוביים יותר.
אני רוצה להתייחס גם לתפקיד שיש לקשר בין בני אדם לבעלי חיים בשמירה על שגרה בזמן משבר.
שגרה הקשורה לטיפול בבעלי חיים, כמו האכלה, משחק וטיפוח, מספקת משמעות וסדר יום קבוע למי שמטפל בהם. התנהגות כזו משפרת את הבריאות הנפשית ואת ההחלמה ממצבי מתח או טראומה.
גם ליטוף חתול או כלב הוא פעילות מהנה לשני הצדדים, המשחררת אנדורפינים במוח, אותם חומרים שמשרים תחושת רוגע ושלווה.
לקשר בין בני אדם לבעלי חיים יש משמעות רבה בזמני חירום וגם בזמני שגרה. זכרו תמיד את עיקרון ה״one welfare״, לפיו מתקיימת תלות הדדית בין אדם לחיה, או במלים פשוטות - כשבני אדם סובלים, כך גם בעלי החיים; וכשבני אדם משגשגים, כך גם בעלי החיים.
כיום, כשכל כך הרבה בעלי חיים נותרו ללא בית, אני ממליצה לכם לפתוח את לבבכם ואת ביתכם ליצורים הללו, שיספקו לכם נחמה גדולה ואהבה ללא תנאי בשגרה כמו בחירום, ובתמורה יזכו לחיים משותפים ומוגנים בחיק המשפחה שלכם.
מאת: ד״ר ענת בן יונתן, חוקרת יחסי אדם-חיה בתכנית קולר מנמון לזכויות ורווחת בעלי חיים, הפקולטה למשפטים, ומרצה בהקבץ לימודי אדם-חיה בתכנית הרב תחומית, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב