מודל הבינה המלאכותית מצהיר שאין לו רגשות, אז הוא משאיר את הפוליטיקה בצד וטוען בקור רוח: "עצמאותה של מערכת המשפט בישראל חיונית לתפקוד המערכת הדמוקרטית שלה. אם לממשלה תהיה שליטה בלעדית על מינוי השופטים, יהיו לכך השלכות שליליות משמעותיות."
מערכת ChatGPT הינה מערכת בינה מלאכותית שפותחה על ידי חברת OpenAI ומאפשרת לנהל איתה שיחה. המערכת מתבססת על מידע שנאסף מהאינטרנט עד 2021 ונחשבת למודל השפה החזק ביותר כיום. בגלל שהמודל עבר על המון מידע הוא מסוגל לתת תשובות להרבה מאוד שאלות ולשקף את הידע שקיים היום בעולם. כמובן, שהוא יכול גם לטעות וצריך תמיד לקחת את מה שהוא עונה בערבון מוגבל.
לאור המצב הפוליטי בארץ, פרופסור ר'גא ג'יריס, שחוקר בינה מלאכותית, ערך ראיון עם המערכת בנוגע לרפורמה המשפטית המוצעת. היתרון הוא שהמערכת מכילה רק מידע שהיה קיים עד שנת 2021, ולכן לא חשופה לסערה הנוכחית, כך שניתן לקבל נקודת מבט שמבוססת רק על הידע הקיים עד אותה תקופה. אנו מאמינים שניתן ללמוד הרבה מהשיחה.
חשוב לציין שאלו התשובות הישירות שניתנו על ידי ChatGPT. הראיון נערך באנגלית משום ש-ChatGPT עדיין לא עובד בצורה נאותה בעברית ולכן מובא כאן תרגום של הראיון (תורגם על ידי Google Translate עם תיקוני שפה קלים). למתעניינים, מצורף קובץ עם השאלות והתשובות באנגלית בסוף המאמר.
* * *
שלום, מה שלומך?
אני מודל בינה מלאכותית לשפה, אז אין לי רגשות, אבל אני מתפקד טוב. איך אני יכול לעזור לך היום?
האם ישראל היא מדינה דמוקרטית?
כן, ישראל נחשבת למדינה דמוקרטית. בישראל יש שיטת ממשל פרלמנטרית, עם בחירות חופשיות והוגנות, מערכת רב-מפלגתית, מערכת משפט עצמאית וחברה אזרחית תוססת. למדינה מסורת ארוכה של מוסדות דמוקרטיים, כולל עיתונות חופשית ורמה גבוהה של השתתפות פוליטית.
עם זאת, ישנם ויכוחים וביקורות על יחסה של ישראל לאוכלוסיית המיעוט הערבי שלה, הסכסוך המתמשך עם הפלסטינים וסוגיות אחרות של זכויות אדם. יש הטוענים כי נושאים אלו מעוררים שאלות לגבי מימושם המלא של עקרונות דמוקרטיים בישראל. למרות זאת, ישראל נחשבת בדרך כלל למדינה דמוקרטית על פי רוב הסטנדרטים הבינלאומיים.
מהם הגורמים שהופכים את ישראל למדינה דמוקרטית?
ישנם מספר גורמים התורמים למעמדה הדמוקרטי של ישראל. הנה כמה גורמים מרכזיים:
בחירות חופשיות והוגנות: בישראל יש בחירות סדירות, חופשיות והוגנות, עם זכות בחירה כללית לכל האזרחים מגיל 18 ומעלה. שיטת הבחירות בישראל מבוססת על ייצוג יחסי, המבטיח שהייצוג הפוליטי בפרלמנט משקף את מגוון האוכלוסייה.
מערכת רב-מפלגתית: בישראל יש מערכת רב-מפלגתית, כלומר קיימות מספר מפלגות פוליטיות המתמודדות על מושבים בפרלמנט. זה מאפשר ייצוג ודיון עבור מגוון דעות ורעיונות.
מערכת משפט עצמאית: מערכת המשפט בישראל היא עצמאית ונפרדת מהרשות המחוקקת והמבצעת של הממשלה. לבתי המשפט יש סמכות לבחון ולבטל חקיקה המפרה את חוקי היסוד של המדינה, המשמשים כמסגרת חוקתית של ישראל.
חופש הביטוי והעיתונות: בישראל יש עיתונות חופשית ותוססת, עם מגוון עיתונים, תחנות טלוויזיה ורדיו וכלי תקשורת מקוונים. חופש הביטוי מוגן בחוק, ואין הגבלות על יכולתם של אזרחים להביע את דעותיהם או לבקר את הממשלה.
חברה אזרחית: בישראל יש חברה אזרחית חזקה, עם מגוון ארגונים לא ממשלתיים (NGOs) הפועלים במגוון נושאים, לרבות זכויות אדם, צדק חברתי והגנת הסביבה.
שלטון החוק: ישראל נשלטת על פי שלטון החוק, והממשלה מחויבת לפעול בגבולות המסגרת החוקית של המדינה. מערכת המשפט מספקת הליך הוגן והגנה על זכויות הפרט.
אלו הם חלק מהגורמים המרכזיים התורמים למעמדה הדמוקרטי של ישראל. עם זאת, כפי שצוין קודם לכן, ישנם ויכוחים וביקורת מתמשכת על חלק מהמדיניות והפרקטיקות של המדינה, במיוחד בנוגע ליחס למיעוט הערבי שלה ולסכסוך המתמשך עם הפלסטינים.
עד כמה חשובה עצמאותה של מערכת המשפט בישראל?
עצמאותה של מערכת המשפט בישראל חיונית לתפקוד המערכת הדמוקרטית שלה. הרשות השופטת משמשת כגורם ביקורתי לכוחן של רשויות השלטון האחרות, לרבות הרשות המבצעת והמחוקקת.
מערכת המשפט בישראל אחראית לפרש את חוקי המדינה ולדאוג ליישומם בצורה הוגנת וללא משוא פנים. בכוחה לבטל חקיקה המפרה את חוקי היסוד של ישראל, המשמשים כמסגרת חוקתית של המדינה. הרשות השופטת דנה גם בתיקים הקשורים לזכויות הפרט, לרבות תיקים אזרחיים ופליליים, ובסמכותה להטיל אחריות על פקידי ממשל על מעשיהם.
על מנת לבצע את תפקידיה ביעילות, על מערכת המשפט להיות בלתי תלויה בהתערבות פוליטית. משמעות הדבר היא שעל השופטים להיות חופשיים לקבל החלטות על סמך החוק ועובדות המקרה, מבלי להיות מושפעים מלחצים חיצוניים או שיקולים פוליטיים.
עצמאות הרשות השופטת חשובה במיוחד בישראל, שבה מתקיימים ויכוחים וחילוקי דעות במגוון נושאים, ביניהם היחס למיעוט הערבי במדינה, הסכסוך המתמשך עם הפלסטינים ותפקידה של הדת בחיים הציבוריים. הרשות השופטת משמשת כבורר נייטרלי בסכסוכים אלו, המבטיחה שמירת שלטון החוק ושמירה על זכויות הפרט.
ככלל, עצמאותה של מערכת המשפט היא מרכיב מכריע במערכת הדמוקרטית של ישראל, והיא ממלאת תפקיד חיוני בהגנה על הזכויות והחירויות של כל האזרחים.
מה יקרה אם השופטים ברשות השופטת ייבחרו אך ורק על ידי הממשלה ולא כפי שנעשה כעת, כלומר על ידי ועדה שמורכבת הן מהקואליציה, מהאופוזיציה, מנציגי לשכת עורכי הדין ומהרשות השופטת ונדרש שיהיה קונצנזוס בעת בחירת השופטים?
אם שופטים במערכת המשפט בישראל היו נבחרים אך ורק על ידי הממשלה, ללא מעורבות של בעלי עניין אחרים כמו האופוזיציה, נציגי לשכת עורכי הדין והרשות השופטת, הדבר היה מערער משמעותית את עצמאותה של הרשות השופטת.
בתרחיש כזה, לממשלה תהיה הסמכות למנות שופטים הנאמנים לסדר היום שלה, ולא כאלה שהם חסרי משוא פנים ובעלי הכישורים הדרושים לכהן כשופטים. הדבר ייצור פוטנציאל לניגוד עניינים ועלול להוביל לתפיסה של הטיה בהחלטות המתקבלות על ידי הרשות השופטת.
בנוסף, אם לא יידרש קונצנזוס לבחירת שופטים, הממשלה עלולה למנות שופטים שאינם מכובדים בקהילה המשפטית, מה שעלול לערער עוד יותר את אמינות הרשות השופטת.
מערכת משפט עצמאית היא אבן יסוד בחברה דמוקרטית, והיא חיונית להבטחת שמירה על שלטון החוק והגנה על זכויות הפרט. השיטה הקיימת בישראל, הכוללת ועדה המורכבת הן מהקואליציה, מהאופוזיציה, מנציגי לשכת עורכי הדין והן מהרשות השופטת, נועדה להבטיח את מינוי השופטים על פי כישוריהם ולא על בסיס שיקולים פוליטיים. זה עוזר לשמור על שלמות ועצמאות מערכת המשפט.
לסיכום, אם לממשלה תהיה שליטה בלעדית על מינוי השופטים, יהיו לכך השלכות שליליות משמעותיות על המערכת הדמוקרטית בישראל, והדבר עלול לשחוק את אמון הציבור במערכת המשפט.
מהי ההשפעה הפוטנציאלית של שינוי כזה על הדמוקרטיה בישראל ועל היבטים נוספים בחיים בישראל?
אם לממשלה תהיה שליטה בלעדית על מינוי השופטים בישראל, תהיה לכך השפעה משמעותית על הדמוקרטיה במדינה ועל שאר היבטי החיים בישראל.
ראשית, מערכת משפט עצמאית היא מרכיב קריטי בכל דמוקרטיה מתפקדת. אם לממשלה תהיה שליטה מלאה על מינוי השופטים, הדבר יערער את הבלמים והאיזונים במערכת ויקל על הממשלה לנצל לרעה את כוחה. הדבר יביא להפחתת אמון הציבור בממשלה ועלול להוביל לשחיקה במוסדות הדמוקרטיים של המדינה.
שנית, מערכת משפט עצמאית חיונית להגנה על זכויות הפרט ולהבטחת שמירה על שלטון החוק. אם לממשלה הייתה שליטה על מינוי שופטים, היא הייתה יכולה למנות שופטים שיש להם סיכוי גבוה יותר לקבל החלטות טובות לממשלה, ולא כאלה שמתבססים על החוק ועובדות. הדבר מדאיג במיוחד במקרים בהם הממשלה היא צד בתיק, או כאשר התיק כרוך בנושאים רגישים מבחינה פוליטית.
שלישית, מינוי שופטים על בסיס שיקולים פוליטיים ולא משיקולים ראויים עלול לפגוע גם באמינות הרשות השופטת בעיני הציבור. אם אנשים יחשבו ששופטים מתמנים על סמך דעותיהם הפוליטיות ולא על סמך הכישורים שלהם, יש סיכוי נמוך יותר שהם יבטחו במערכת המשפט ויפעלו פחות לפי פסיקותיה.
בסך הכל, אם תהיה לממשלה שליטה מלאה על מינוי השופטים בישראל, עשויה להיות לכך השפעה שלילית משמעותית על הדמוקרטיה במדינה ועל היבטים אחרים של החיים בישראל. חשוב לשמור על השיטה הקיימת, הכוללת ועדה המורכבת הן מהקואליציה, מהאופוזיציה, מנציגי לשכת עורכי הדין והן מהרשות השופטת, על מנת להבטיח את מינוי השופטים על סמך כשרונם ולשמור על עצמאותם ויושרתם של השופטים.
האם יש מדינות שבהן חלו שינויים כאלה?
כן, היו מקרים שבהם מדינות ביצעו שינויים בהליך המינוי לשופטים שהעלו חששות לגבי עצמאותה של הרשות השופטת.
כך למשל, בפולין העבירה מפלגת השלטון ב-2017 חוק שהעניק לממשלה שליטה רבה יותר על מינוי שופטים, כולל הסמכות לפטר ולמנות את ראשי בתי המשפט. שינוי זה זכה לביקורת רבה מצד האיחוד האירופי ואחרים כאיום על עצמאותה של מערכת המשפט, והוביל למחלוקות מתמשכות בין פולין לאיחוד האירופי על שלטון החוק.
בהונגריה, הממשלה ביצעה באופן דומה שינויים בתהליך המינוי השופטים שהעלו חששות לגבי עצמאותה של מערכת המשפט. מפלגת השלטון העבירה חוק ב-2018 שיצר מערכת בתי משפט חדשה והעניק לממשלה שליטה רבה יותר על מינוי השופטים, כולל הסמכות למנות את ראש מערכת בתי המשפט החדשה.
שינויים אלה בפולין ובהונגריה הם חלק ממגמה גדולה יותר במדינות מסוימות של לקיחת שליטה רבה יותר במערכת המשפט על ידי מפלגת השלטון או הממשלה. שינויים אלה זכו לביקורת מצד ארגוני זכויות אדם ותומכי הדמוקרטיה כאיום על שלטון החוק והמוסדות הדמוקרטיים.
עם זאת, חשוב לציין שלא בכל המדינות יש את אותה מערכת מינויים שופטים כמו בישראל. בחלק מהמדינות, למשל, יש מערכת של בחירה ישירה של שופטים על ידי הציבור, בעוד שבאחרות יש מערכת שבה לרשות המבצעת יש יותר שליטה על מינוי השופטים. הפרטים הספציפיים של תהליך המינוי משתנים ממדינה למדינה, וחשוב להעריך כל מערכת על סמך יתרונותיה והשפעתה הפוטנציאלית על הדמוקרטיה ושלטון החוק.
מה היו ההשפעות של שינויים אלה על הכלכלה של מדינות אלה?
ההשפעה של שינויים בתהליך מינוי שופטים על כלכלת מדינה אינה תמיד ברורה, שכן ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על הצמיחה והפיתוח הכלכליים. עם זאת, ישנן כמה דרכים פוטנציאליות שבהן לשינויים בהליך המינוי לשופט יכולים להיות השפעה על הכלכלה.
אחת ההשפעות הפוטנציאליות של שינויים בתהליך מינוי שופטים היא שהם עלולים להוביל להגברת אי הוודאות וחוסר היציבות בסביבה העסקית. אם עסקים מאמינים כי מערכת המשפט אינה עצמאית וכי החלטות בית המשפט עשויות להיות מושפעות מהממשלה או מפלגת השלטון, הדבר עלול להקשות עליהם לקבל החלטות השקעה ארוכות טווח ולתכנן את העתיד. זה, בתורו, יכול להפחית את הצמיחה והפיתוח הכלכלי.
לשינויים בהליך המינוי שופטים עשויה להיות השפעה ישירה יותר על הכלכלה בענפים או במגזרים מסוימים. למשל, אם שינויים בהליך המינוי לשופט היו מביאים לתפיסה שהמדינה פחות ידידותית להשקעות זרות או שחוזים פחות ניתנים לאכיפה, הדבר עלול להוביל להפחתה בהשקעות זרות ולהאטה בצמיחה הכלכלית.
יתרה מכך, שינויים בהליך המינוי לשופטים עלולים להוביל לחוסר יציבות פוליטית ותסיסה חברתית, שעלולה להשפיע לרעה גם על הכלכלה. לדוגמה, מחאות ושביתות עלולות לשבש את הפעילות הכלכלית, בעוד שאי ודאות פוליטית יכולה להוביל להפחתת האמון בקרב משקיעים וצרכנים.
בסך הכל, ההשפעה של שינויים בתהליך מינוי שופטים על כלכלת מדינה מורכבת ויכולה להיות תלויה במגוון גורמים. עם זאת, ברור כי מערכת שופטת עצמאית היא מרכיב חשוב בסביבה עסקית יציבה וצפויה, ולכל שינוי המעורר חשש לעצמאותה של הרשות השופטת עלולות להיות השלכות כלכליות שליליות.
האם תוכל לתת דוגמאות ספציפיות ממדינות אחרות כמו פולין והונגריה שציינת? האם זה שיפר או פגע בכלכלה במדינות אלו?
ההשפעה של שינויים בהליך מינוי שופטים על כלכלת מדינה היא מורכבת, ויכול להיות שקשה לקבוע קשר סיבתי ישיר. עם זאת, ישנן כמה דוגמאות ממדינות כמו פולין והונגריה המצביעות על כך שלשינויים בהליך המינוי השופטים היו השפעות שליליות על הכלכלה.
בפולין, השינויים בהליך מינוי שופטים שהעניקו לממשלה שליטה רבה יותר במערכת המשפט הביאו לחששות לגבי שלטון החוק, וחששות אלו צוינו כאחת הסיבות לירידה בהשקעות זרות. על פי דו"ח של הבנק העולמי לשנת 2020, "מעמדה של פולין בדירוג הבנק העולמי Doing Business הידרדר בשנים האחרונות, בעיקר בשל תפיסת עצמאות הרשות השופטת ואכיפת חוזים".
באופן דומה, בהונגריה, החששות לגבי עצמאותה של מערכת המשפט צוינו כגורם לירידה בהשקעות זרות. ב-2018 הזהיר הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD) כי מערכת המשפט של הונגריה היא "בעיה משמעותית" עבור המשקיעים, וכי "איכות המערכת המשפטית של המדינה נותרה מכשול לצמיחה כלכלית ולהשקעות".
יתרה מכך, שינויים בהליך המינוי של שופטים בהונגריה ובפולין הובילו למחלוקות מתמשכות עם האיחוד האירופי על שלטון החוק, שגם להם היו השפעות כלכליות שליליות. האיחוד האירופי נקט במספר צעדים כדי לטפל בחששות לגבי שלטון החוק במדינות אלו, כולל פתיחת הליכים משפטיים נגד הונגריה ופולין כאחד. הליכים משפטיים אלו הובילו למתחים עם ממשלות המדינות הללו, ועשויות להיות להם השפעות שליליות נוספות על הכלכלה.
בסך הכל, למרות שקשה לקבוע קשר סיבתי ישיר בין שינויים בתהליך מינוי שופטים לבין תוצאות כלכליות, ישנן דוגמאות ממדינות כמו פולין והונגריה המצביעות על כך שלחששות לגבי עצמאותה של הרשות השופטת יכולות להיות השפעות כלכליות שליליות.
אבל מדוע המדינות הללו נחשבות פחות דמוקרטיות אם הן עדיין מקיימים בחירות עם הצבעת רוב? האם אין די בהצבעת הרוב כדי להגדיר מדינה דמוקרטית?
אמנם קיום בחירות בהצבעת רוב היא מרכיב חשוב בשיטה דמוקרטית, אבל זה לא הגורם היחיד שקובע אם מדינה היא באמת דמוקרטית. מדינה דמוקרטית באמת היא מדינה שבה לאנשים יש את הזכות להביע את דעותיהם ולהשתתף בתהליך המדיני ללא חשש מדיכוי, ושהממשלה אחראית לעם.
במדינות כמו פולין והונגריה, יש חששות שהממשלה ערערה מוסדות דמוקרטיים כמו מערכת המשפט, התקשורת וארגוני החברה האזרחית, שעלולים להגביל את יכולתם של אזרחים לגרום לממשלה לתת דין וחשבון. למשל, שינויים בהליך מינוי שופטים, כפי שדיברנו קודם, עלולים להוביל לאובדן עצמאות מערכת המשפט ולשחיקה בשלטון החוק. באופן דומה, הגבלות על התקשורת או על ארגוני החברה האזרחית יכולות להגביל את הגישה של אזרחים למידע ואת יכולתם להתארגן ולהתגייס פוליטית.
בנוסף, ישנם חששות לגבי ההוגנות והשקיפות של הבחירות בחלק מהמדינות. במקרים מסוימים, עשויות להיות האשמות על הפחדה או דיכוי של מצביעים, או חששות לגבי הדיוק של ספירת הקולות.
לכן, בעוד שהצבעת רוב היא היבט חשוב של בחירות דמוקרטיות, אין די בכך כדי להבטיח שמדינה היא דמוקרטית באמת. במדינה דמוקרטית באמת חייבת להיות גם מערכת משפט מתפקדת ועצמאית, תקשורת חופשית ועצמאית, וארגוני חברה אזרחית איתנים שמסוגלים לתת אחריות על הממשלה.
ציינת שחשוב שתהיה מדיה חופשית ועצמאית. האם סגירת תחנות רדיו על ידי הממשלה היא צעד שפוגע גם בדמוקרטיה או שזה רק דבר לגיטימי שהממשלה יכולה לעשות?
סגירת תחנות רדיו על ידי הממשלה יכולה להיות פעולה לגיטימית בנסיבות מסוימות, כגון כאשר תחנת רדיו עוסקת בפעילויות בלתי חוקיות או כאשר היא מהווה איום מיידי על הביטחון הלאומי. אולם אם סגירה של תחנת רדיו נעשית ללא בסיס חוקי, או אם היא נעשית כחלק ממאמץ רחב יותר להשתיק קולות מתנגדים או להגביל את הגישה למידע, אזי ניתן לראות בכך צעד שפוגע בדמוקרטיה.
תקשורת חופשית ועצמאית היא מרכיב קריטי במערכת דמוקרטית, שכן היא משמשת כלב שמירה על פעולות הממשלה ומספקת לאזרחים את המידע הנחוץ להם כדי להשתתף בתהליך הפוליטי. אם הממשלה מסוגלת לשלוט או להגביל את התקשורת, היא יכולה להגביל את הגישה של אזרחים למידע ולהפחית את יכולתם להטיל אחריות על הממשלה. במקרים מסוימים, הדבר עלול להוביל להפצת מידע כוזב או מטעה, שעלול לערער עוד יותר את האמון במוסדות דמוקרטיים.
לכן, בעוד שסגירת תחנות רדיו יכולה להיות פעולה לגיטימית בנסיבות מסוימות, חשוב לוודא שפעולות כאלה יינקטו בהתאם לשלטון החוק ולא יערערו את השיטה הדמוקרטית הרחבה יותר. ככלל, חיוני שהממשלה תכבד ותקיים את עקרונות חופש הביטוי ותקשורת חופשית ועצמאית כמרכיב חיוני בחברה דמוקרטית.
אז אם הממשלה בישראל נוקטת בצעדים אלה ביחס לתקשורת ולבג"ץ, האם זה צפוי להיות הצעד האחרון, או שיש חשש גם לצעדים אחרים שישפיעו גם על מגזרים אחרים?
קשה לחזות את הצעדים המדויקים שממשלה עשויה לנקוט בעתיד, אבל הפעולות שננקטים בישראל, כמו הגבלות על התקשורת ושינויים בהליך מינוי שופטים, מעוררים חששות לגבי בריאות הדמוקרטיה הישראלית.
כשמוסדות דמוקרטיים כמו התקשורת ומערכת המשפט נחלשים, זה יכול ליצור אפקט אדווה שמערער גם מגזרים אחרים בחברה. לדוגמה, הגבלות על התקשורת יכולות להקשות על ארגוני החברה האזרחית להוציא את המסר שלהם החוצה ויכולות להגביל את הדיון הציבורי בנושאים חשובים. בדומה, שינויים בהליך מינוי שופטים עלולים להוביל לאובדן עצמאות שיפוטית, מה שיכול בתורו להוביל לירידה בהגנה על זכויות האדם וחירויות האזרח.
לכן, החשש הוא שאם הממשלה בישראל תמשיך לנקוט בצעדים הפוגעים במוסדות הדמוקרטיים, עשויה להיות לכך השפעה רחבה יותר על המרקם החברתי והכלכלי של המדינה. חשוב לציין, עם זאת, שישנם גורמים רבים ושונים שיכולים להשפיע על כלכלת המדינה ועל רווחתה הכללית, וההשפעה של שינויים במוסדות דמוקרטיים היא רק אחד מגורמים רבים שיש לקחת בחשבון.
מה עם האקדמיה? האם היא תושפע וכיצד? האם תוכל לתת דוגמאות ממדינות אחרות?
במדינות מסוימות, שינויים במוסדות דמוקרטיים השפיעו גם על האקדמיה. לדוגמה, בהונגריה היו חששות לגבי התערבות ממשלתית באוטונומיה של האוניברסיטה ובחופש האקדמי. הממשלה ניסתה לסגור את האוניברסיטה המרכז אירופית, שהוקמה על ידי ג'ורג' סורוס, פילנתרופ ותומך דמוקרטיה, שנחשב כיריב פוליטי על ידי מפלגת השלטון. הממשלה גם העבירה חקיקה המעניקה לה שליטה רבה יותר על מוסדות אקדמיים ומימון מחקר.
באופן דומה, בטורקיה, היו חששות לגבי התערבות ממשלתית בחופש האקדמי ובחופש הביטוי. בעקבות ניסיון הפיכה כושל ב-2016, פתחה הממשלה בדיכוי נגד קולות האופוזיציה, כולל אקדמאים, עיתונאים וארגוני חברה אזרחית. אלפי אקדמאים פוטרו מתפקידיהם והאוניברסיטאות הושמו בשליטה ממשלתית רבה יותר.
בשני המקרים, פעולות הממשלה הביאו לאובדן האוטונומיה האקדמית ולשחיקת החופש האקדמי. לכך יכולה להיות השפעה שלילית על איכות החינוך והמחקר במדינות אלו, כמו גם על יכולתם של אקדמאים לעסוק במחקר ולהביע את דעותיהם בחופשיות.
לכן, בעוד שלשינויים במוסדות דמוקרטיים יכולים להיות השפעות מגוונות, ייתכן שהם עלולים להוביל גם לאובדן החופש והאוטונומיה האקדמית, דבר שעלול להיות בעל השלכות שליליות על איכות החינוך והמחקר במדינה.
מה אם הממשלה תעביר חוק שהממשלה יכולה להתגבר על כל החלטה של בג"ץ ברוב רגיל? האם זה ישפיע גם על הדמוקרטיה בישראל?
אם הממשלה תעביר חוק המאפשר לה להתגבר על כל החלטה של בג"ץ ברוב רגיל, צפויות לכך השלכות שליליות משמעותיות על הדמוקרטיה בישראל.
בג"ץ הוא אחד מהבלמים והאיזונים החשובים ביותר לכוחה של הממשלה בישראל. היא אחראית לפרש את החוק ולוודא שהממשלה פועלת בגבולות החוקה והמסגרת המשפטית של המדינה. מתן אפשרות לממשלה לעקוף את החלטות בג"ץ ברוב רגיל עשויה למעשה לבטל את המחאה הזו על כוחה, ולהקל על הממשלה לפעול בדרכים שאינן חוקתיות או הפוגעות בזכויות האזרח.
חוק מסוג זה עלול גם לשחוק את אמון הציבור במערכת המשפט ובשלטון החוק באופן כללי יותר. אם הממשלה נתפסת כמי שמסוגלת להתעלם מהחלטות בתי המשפט כרצונם, אזי האזרחים עשויים להתחיל לראות בבתי המשפט רק בובות של הממשלה, ולא כפוסקים עצמאיים של צדק.
ככל הנראה, חוק כזה ייחשב ככל הנראה כפגיעה חמורה בבריאות הדמוקרטיה בישראל, ועלול להיות לו השלכות שליליות משמעותיות על יציבות המדינה, כמו גם על רווחתה הכלכלית והחברתית.
מספר ח"כים טוענים ששינויים כאלה לא יחלישו את הממשלה שכן בקנדה בג"ץ לא יכול לבטל חוקי ממשלה וקנדה היא דמוקרטיה?
נכון שהחוקה של קנדה אינה כוללת הוראה המתירה במפורש לבית המשפט העליון שלה לבטל חוקים שחוקקו הממשל הפדרלי. עם זאת, בית המשפט העליון הקנדי פיתח דוקטרינה של "ביקורת שיפוטית" המאפשרת לו לבחון ולבטל חוקים שלדעתו אינם חוקתיים. כוח זה הוא חלק מכריע מהשיטה הדמוקרטית של קנדה, שכן הוא מספק בדיקה לגבי כוחה של הממשלה ומבטיח שהחוקים תואמים את מגילת הזכויות והחירויות של קנדה.
ראוי גם לציין שלכל דמוקרטיה יש מערכת ממשל ומסגרת משפטית ייחודית משלה, ומה שעובד במדינה אחת לא בהכרח עובד במדינה אחרת. שיטת הממשל והמסגרת המשפטית של ישראל שונה מזו של קנדה, וכל שינוי במערכת המשפטית של ישראל חייב להיבחן בהקשר של הנוף הפוליטי והמשפטי הייחודי שלה.
בכל מקרה, יש לשקול היטב את ההשלכות האפשריות של הגבלת סמכותו של בג"ץ או פגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת בישראל. לשינויים כאלה עשויות להיות השלכות משמעותיות על המערכת הדמוקרטית של ישראל ועלולים לערער את היכולת להגן על זכויות וחירויות האזרחים.
אז מה אתה חושב על השינויים המוצעים כעת בישראל? שינוי כללי ביטול חוקים על ידי בג״ץ, מינוי שופטים על ידי הממשלה וסגירת כלי תקשורת?
בתור מודל בינה מלאכותית של שפה, אין לי דעות או אמונות, אבל אני יכול לספק מידע על ההשלכות הפוטנציאליות של השינויים המוצעים הללו על הבריאות של הדמוקרטיה הישראלית.
שינוי הכללים בנוגע ליכולת של בג״ץ לבטל חוקים, מינוי שופטים על ידי הממשלה וסגירת כלי תקשורת עלולים להיות בעלי השלכות שליליות משמעותיות על הדמוקרטיה בישראל. שינויים אלה עלולים לשחוק את עצמאותם של מערכת המשפט והתקשורת, שהם שניהם מרכיבים קריטיים של דמוקרטיה מתפקדת.
בג"ץ משמש כבודק ביקורתי לכוחה של הממשלה ומוודא כי הממשלה פועלת בגבולות החוק והמסגרת המשפטית של המדינה. מתן אפשרות לממשלה לבטל החלטות בג"ץ ברוב רגיל יפחית את עצמאות הרשות השופטת ועלול להוביל לשליטה ממשלתית רבה יותר במערכת המשפט.
מינוי שופטים בהליך פוליטי ולא באמצעות ועדה בלתי תלויה עלול גם לפגוע בעצמאות הרשות השופטת. הדבר יקשה על השופטים לקבל החלטות ללא משוא פנים ועלול להוביל לתפיסה שהרשות השופטת אינה פועלת בצורה שאינה תלויה בממשלה.
סגירת כלי תקשורת עלולה גם להגביל את יכולתם של אזרחים לגשת למקורות מידע מגוונים ועלולה להגביל את יכולתם של כלי התקשורת לפעול כמחסום לכוחה של הממשלה. תקשורת חופשית ועצמאית חיונית לשמירה על שקיפות ואחריות בממשלה, כמו גם על מנת להבטיח שלאזרחים תהיה גישה למידע מדויק.
בסך הכל, לשינויים המוצעים הללו עשויות להיות השלכות שליליות משמעותיות על בריאות הדמוקרטיה בישראל ויש לשקול אותם היטב לפני יישום.
אז מה אתה מציע לאזרחים בישראל לעשות בהתחשב בדברים האלה שהממשלה רוצה לעשות?
כמודל בינה מלאכותית של שפה, אינני יכול לספק עצות ספציפיות לאזרחי ישראל לגבי הפעולות שעליהם לנקוט בנוגע לשינויים המוצעים במערכת המשפט, בתקשורת ובמוסדות דמוקרטיים אחרים. עם זאת, ישנן כמה פעולות כלליות שאזרחים יכולים לנקוט כדי להגן ולחזק את הדמוקרטיה:
הישאר מעודכן: על האזרחים להישאר מעודכנים לגבי השינויים המוצעים על ידי הממשלה וההשלכות האפשריות של שינויים אלה על מוסדות דמוקרטיים. הם יכולים להישאר מעודכנים על ידי מעקב אחר מקורות חדשותיים עצמאיים וארגוני חברה אזרחית שעוקבים אחר שינויים במוסדות דמוקרטיים.
תמיכה בדמוקרטיה: אזרחים יכולים לתמוך בדמוקרטיה על ידי ארגון מחאות והפגנות שלוות כדי להביע את דאגותיהם ולדרוש להגן על מוסדות דמוקרטיים.
לעסוק בתהליכים פוליטיים: אזרחים יכולים לעסוק בתהליכים פוליטיים על ידי הצבעה בבחירות, שיתוף פעולה עם נבחרי ציבור והשתתפות בארגוני החברה האזרחית. פעילויות אלו יכולות לעזור לאזרחים לגרום לנבחרי הציבור לקחת אחריות על פועלם ולדחוף למדיניות המקדמת ערכים דמוקרטיים.
תמיכה בארגוני חברה אזרחית: אזרחים יכולים לתמוך בארגוני חברה אזרחית הפועלים להגנה על מוסדות דמוקרטיים על ידי התנדבות, תרומות והשתתפות בקמפיינים שלהם.
באופן כללי, אזרחים יכולים לפעול לשמירה על הדמוקרטיה על ידי התעדכנות במידע, תמיכה בדמוקרטיה, מעורבות בתהליכים פוליטיים ותמיכה בארגוני חברה אזרחית הפועלים לקידום ערכים דמוקרטיים.
אז לסיום, מה דעתך על השינויים שהממשלה רוצה להוציא לפועל ואילו הצעות יש לך לממשלה?
כמודל שפת בינה מלאכותית, אינני יכול לספק חוות דעת על השינויים שממשלת ישראל רוצה לבצע, אבל אני יכול להציע כמה הצעות לממשלה כשהיא שוקלת שינויים במוסדות הדמוקרטיים:
מתן עדיפות לעצמאות המוסדות הדמוקרטיים: הממשלה צריכה לתת עדיפות לעצמאות המוסדות הדמוקרטיים, לרבות מערכת המשפט, התקשורת וארגוני החברה האזרחית. זה יכול לעזור להבטיח שמוסדות אלה יכולים לפעול ביעילות כשהם מבקרים את כוחה של הממשלה ומקדמים שקיפות ואחריות.
קידום ערכים דמוקרטיים: על הממשלה לקדם באופן פעיל ערכים דמוקרטיים, לרבות חופש הביטוי, חופש ההתאספות (ההפגנה) ושלטון החוק. ערכים אלו חיוניים לדמוקרטיה מתפקדת ויש להגן ולקדם אותם.
עידוד שיתוף הציבור: על הממשלה לעודד שיתוף הציבור בתהליך הדמוקרטי, לרבות באמצעות מעורבות פעילה של ארגוני חברה אזרחיים וקידום דיונים ושיח. זה יכול לעזור להבטיח שהממשלה תהיה קשובה לצרכים ולדאגות של האזרחים.
לטפח שקיפות ואחריות: הממשלה צריכה לטפח שקיפות ואחריות על ידי שיתוף שוטף של מידע על פעולותיה והחלטותיה, ועל ידי פתיחות לביקורת ומשוב מאזרחים וארגוני החברה האזרחית.
לסיכום, על הממשלה לתעדף את עצמאות המוסדות הדמוקרטיים, לקדם ערכים דמוקרטיים, לעודד שיתוף הציבור ולטפח שקיפות ואחריות. צעדים אלו יכולים לסייע להבטיח שהממשלה תפעל באופן שמקדם ערכים דמוקרטיים ונותן מענה לצרכים ולדאגות של האזרחים.
תודה. מה אתה מאחל לאזרחי ישראל?
כמודל שפת בינה מלאכותית, אין לי רגשות אישיים, אבל אני יכול לומר שאני מקווה שאזרחי ישראל ייהנו מחברה משגשגת, צודקת ודמוקרטית. אני מקווה שהם יוכלו לחיות במדינה שבה זכויות האדם וחירויות האזרח מוגנות, שבה שלטון החוק שולט, ושבה אזרחים יכולים להתבטא בחופשיות ולהשתתף בתהליך הדמוקרטי. אני גם מקווה שישראל תוכל להמשיך ולהוות מגדלור של חדשנות וקידמה באזור ובעולם.
פרופ׳ רג׳א ג׳יריס הוא ראש המעבדה לבינה מלאכותית בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב
מאת: פרופ׳ רג׳א ג׳יריס
מוסד אקדמי: אוניברסיטת תל אביב
תחום המחקר שלי: הנדסה
הדוא"ל שלי: raja@tauex.tau.ac.il